עו"ד דורון אריאל: להקים בהוראת שעה בית דין מיוחד לקרקעות במגזר הערבי שיזכה לאמון הציבור הערבי
1 min read"המציאות בשוק הנדל"ן הישראלי של מחירי דירות מזנקים, מחסור רב שנתי בדירות, עליית ריבית חדה – מובילה את הזוגות הצעירים לייאוש. נוצרו לצערי 'קסטות' כמו בהודו, של עשרות אלפי צעירים שרק חולמים להגיע לדירה ולא מצליחים. כמו בהודו, חלק מהצעירים מנסים לעלות על הרכבת ולהיאחז בקרונות, חלק קטן מצליחים אבל רובם לא. הותמ"ל נועדה לתת פתרונות לאותם עשרות אלפים שלא מגיעים לדירה. היא אמורה להיות ה-D9 של ענף הנדל"ן, לשנות סדרי עולם בנטילת הסמכויות מהוועדה המחוזית והוועדות המקומיות, לנטרל השפעות פוליטיות וסביבתיות ובאופן כללי להביא מזור לרוכשי הדירות במדינת ישראל". כך אומר עו"ד דורון אריאל, מייסד פירמת דורון אריאל ושות', בכנס של לשכת שמאי המקרקעין המתקיים באילת.
עו"ד אריאל בכנס לשכת שמאי המקרקעין באילת: "נוצרו בישראל 'קסטות' כמו בהודו של עשרות אלפי צעירים שחולמים להגיע לדירה ולא מצליחים" הותמ"ל אמורה להיות ה-D9 של ענף הנדל"ן" דניאלה פז: "הותמ"ל לימדה את הוועדות המחוזיות איך לעבוד מהר"
הדברים נאמרו בפאנל שעסק בפעילות הותמ"ל אל מול הוועדות המחוזיות, והשתתפו בו גם דניאלה פז, בעלים ומנכ"לית חברת פז כלכלה והנדסה; אתי אפרתי, סגנית מתכננת הותמ"ל ומנהלת תכנון לחברה הערבית; רון כהן, שמאי מקרקעין ומנהל פורום IVS; עו"ד תמר מגדל, משרד עורכי דין מיתר; עו"ד מעיין בכר.
דניאלה פז הוסיפה, כי "המטרה העיקרית של הותמ"ל היא להאיץ הליכי תכנון במתחמים משמעותיים לדיור – והמטרה הזו הושגה לדעתי. הותמ"ל הגדילה את כמות תוכניות הבנייה שאושרו, את כמות יחידות הדיור שהתווספו לשוק, והביאה לקיצור משמעותי של לוחות הזמנים. אפקט משלים של הותמ"ל היה זירוז העבודה גם בוועדות המחוזיות, הן למדו מהותמ"ל איך לעבוד מהר. מאז שנכנסו לותמ"ל גם תוכניות גדולות של התחדשות עירונית, היא הביאה לשיפור משמעותי גם בתחום זה. לדוגמה תוכנית הס-גולדברג בלוד שליווינו.
"ראוי לציין עם זאת, כי בשנתיים האחרונות אנו חווים האטה רצינית בפעילות הותמ"ל בשל הקפאת הוראת השעה למשך שנה עקב חוסר היציבות השלטונית, והחלפת כל הצוותים וחילופי כוח האדם שהאטו את פעילותה. למרות זאת, משך הזמן הממוצע לאישור תוכנית בותמ"ל הוא 16 חודשים לעומת 24 חודשים בממוצע בוועדה המחוזית, ואפשר גם לאשר תוכניות בותמ"ל בפחות משנה, וזה משמעותי. כמחצית הדירות ביעדי הממשלה אושרו בותמ"ל, היא משיגה שיתוף פעולה מכל הגורמים – רשויות, משרדי ממשלה, צוותי תכנון, דיירים ויזמים".
אתי אפרתי, סגנית מתכננת הותמ"ל ומנהלת תכנון לחברה הערבית, דיברה בפאנל על היכולות של הותמ"ל להשיג שיתופי פעולה עם כל הגורמים הממשלתיים והמקומיים על מנת לקדם תוכניות במגזר הערבי במהירות, ואמרה כי "האינטרס הציבורי הוא זה שעומד לנגד עיני כל הגורמים וכולם עובדים למען אותה מטרה – אנחנו מצליחים לקדם ולאשר תוכניות גדולות ומורכבות, ארציות ומחוזיות, בלוחות זמנים קצרים מאוד. אנחנו יכולים לפתור בעיות ומאשרים תוכניות לאלפי יחידות דיור בתוך שנה וחצי ויש גם תוכניות שמאושרות בחצי שנה. בחברה הערבית אישרנו 23 תוכניות בנייה ובהן 52 אלף יחידות דיור – בתוך 3 שנים".
עו"ד דורון אריאל הביע סקפטיות בדברי אפרתי, ואמר כי "בחברה הערבית קשה מאוד לקדם פרויקטים, קשה מאוד עד בלתי אפשרי לאחד מגרשים ובעלי זכויות, ולא ניתן לממש תוכניות. לטעמי, ביצוע פרצלציות במגזר הערבי והחלת פתרונות לסכסוכי קרקעות, ובניית מתווה מותאם למגזר הערבי לניצול משותף, הוא כורח וצורך השעה. אני סבור כי השקעת כספי מדינה בתכנון קרקעות במגזר הערבי, ללא פתרון ממשי לאפשרות הניצול של הקרקע המשותפת, הינה לא פחות מזריקת כסף לפח. חייבים לבחון מנגנוני הכרעה מוסכמים בתוך המגזר הערבי שיאפשרו בנייה משותפת וביצוע עסקאות משותפות. אני סבור כי צריך לשקול הקמת בית דין מיוחד לקרקעות במגזר הערבי כהוראת שעה – כזה שיזכה לאמון הציבור הערבי".
עו"ד אריאל הוסיף, כי "הכלים הקיימים של פירוק-שיתוף או כלים להתמודדות עם דייר סרבן לא עובדים במגזר הערבי ולא יובילו לפיתוח. לעומת זאת, התמקדות בפרצלציה במגזר הערבי, ובהשלמת רישום הנכסים, ביצוע הסדרי קרקעות והוכחת בעלות, יביאו לסחירות של הקרקעות וגם לתכנון בהסכמה שיוביל למימוש. במקום מגדלים פורחים באוויר של רשויות התכנון מעל לראש של המגזר הערבי בפטרוניות, יש להתחיל מלמטה משלב הרישום והקרקע".
אפרתי הגיבה לדבריו ואמרה כי "דווקא יש זהות אינטרסים בין הותמ"ל לבעלי הקרקע, אנחנו רואים בפועל המוני אזרחים ערביים שמסדירים את הרישום ועולים על העגלה, רק צריך לייצר להם תוכניות עם תאריך יעד. אנו עושים דברים פורצי דרך בתחום".