משפטנים: תופעת תרגילי העוקץ ברשת גוברת – כך תתגוננו
1 min read
את הסיפור על "נוכל הטינדר" רובנו מכירים, אך הוא רק אחד מני רבים. מדי יום נעשים ברשת אין ספור ניסיונות שונים של עוקץ על בסיס התחזות. השיטות משתנות, התחכום מתגבר והקורבנות הם תמיד קורבנות. הנה כמה דוגמאות ל"עוקצי התחזות נפוצים":
- העוקץ הרומנטי – העוקץ הרומנטי מבוסס, כמו בסרט "נוכל הטינדר", על מערכות יחסים פיקטיביות במרחב המקוון. ברוב המקרים באמצעות פרופילים מזויפים ברשתות חברתיות ובאפליקציות להיכרויות.
- עוקץ "הירושה הניגרי" – עוקץ מפורסם שסביר להניח שכל אחד מכם ימצא אותו בכמה גרסאות בתיקיית הספאם בדואר האלקטרוני. בד"כ זהו מייל מעורך דין או מנהל עיזבון שמודיע לכם שאתם (כן, אתם) סכום עתק, ועל מנת להניע את המהלך יש להפקיד שכר טרחה סמלי בחשבון כזה וכזה.
- עוקץ התחזות לקבלת שם משתמש ופרטים – קיבלתם הודעה "תמימה" אודות בעיה בחשבון הפייפאל שלכם? לחצתם על הקישור והגעם לעמוד בו נדרשתם להזין שם משתמש וסיסמה? היזהרו. ייתכן שגורם זדוני מבקש לקבל את הפרטים שלכם באמצעות אתר מתחזה בכדי לבצע עסקאות שונות בטרם תספיקו "לעלות" על התרמית.
איך מתגוננים?
החזרת כספים שאבדו כתוצאה מעוקצי ההתחזות ברשת – היא משימה קשה עד בלתי אפשרית. בדרך כלל הגורם העוקץ לא פועל מישראל ולעתים קרובות יהיה קשה (עד בלתי אפשרי) לאתר אותו. ההתמודדות הנכונה כאן היא כמו באמרה הידועה בכדורסל "שהניצחון הוא בהגנה". כלומר, מקדימים תרופה למכה ונוקטים בזהירות יתרה בשימוש ברשת או כלפי הודעות ווסטאפ, SMS וכו'.
כל הודעה או מייל שמבקשים מכם לעדכן פרטים אישיים צריכים להיבחן בזהירות גם אם הם נראים אותנטיים ואמיתיים לחלוטין. שימו לב, למשל:
- שגיאות כתיב וכדומה – האם ההודעה מנוסחת עם שגיאות כתיב ותחביר בולטות?
- שיבושים ב-URL – האם כתובת ה-URL תואמת את המקור?
- הצעה לא הגיונית – האם ההצעה שמציעים לכם הגיונית? לדוגמה, טוענים בפניכם כי זכיתם בירושה או כל מתנה בשווי מאות אלפי שקלים, וכמובן זכייה בהגרלה שלא זכרתם שנטלתם בה חלק. האם זה הגיוני? אם לא – אל תשתפו פעולה.
- הורידו אפליקציות רק מחנות רשמית – אל תתפתו להוריד אפליקציות במהירות מאתרים שונים אלא רק מהחנויות הרשמיות. אפליקציות שנוטלות מכם את פרטי האשראי, או את סיסמאות הכניסה לחשבונות הבנק או ה- PayPal שלכם – עלולות לשאוב מכם ממון רב במהירות.
- שמרו על פרטיותכם – אל תתנדבו למסור מידע ופרטים אודותכם לגורם כלשהו ובפרט אם יש סימנים חשודים שצריכים להדליק נורות אזהרה.
מה עושים?
נפלתם קורבן לעוקץ התחזות? פנו בהקדם לקבלת ייעוץ משפטי. ייתכן שיהיה ניתן לנקוט בפעולות שונות לעצירת המפולת (למשל, ביטול כרטיסי אשראי) ואף דרישה וקבלת החזר כנגד הפעולות הזדוניות שבוצעו בחשבונכם.
לעתים, גם כשמדובר על אתרי אינטרנט בחו"ל, תקנון האתר ותנאי השימוש מאפשרים לבצע תיקון בדיעבד במקרה של הונאה והתחזות. כך למשל, חברות האשראי הישראליות מעניקות סוג של ביטוח לעסקאות שבוצעו באופן זדוני על ידי האקרים ופורצים למיניהם.
בפעמים אחרות, יכול להיות שאם העברתם כסף דרך בנק או גורם פיננסי אחר תהיה לו אחריות כלפיכם, תלוי בסכומי הכסף ובמשך הזמן – נסיבות שמשתנות מתיק לתיק.
כדאי להכיר גם את חוק שירותי תשלום, תשע"ט-2019 שמקדיש פרק שלם תחת הכותרת של "שימוש לרעה באמצעי תשלום" ובו מפורטות מלוא הזכויות שמגיעות לאדם שנעשה שימוש זדוני באמצעי התשלום שלו. הן לגבי התקופה שלאחר ההודעה על הגניבה/האובדן והן לתקופה שבין הגניבה/האובדן לגילויה.
הייעוץ המשפטי כאן הוא חשוב שכן במקרים רבים יש משמעות גדולה לצעדים שננקטים מיד לאחר זיהוי התרמית, כמו גם ללוחות הזמנים והניסוח בפנייה לגורם הרלבנטי. לא אחת תדרשו גם לערב את גורמי אכיפת החוק בסיפור.
