מחקר ראשון בישראל: איך הישראלים בוחרים את עורך הדין שלהם – וכמה המישפטיזציה חדרה לחיינו?

במחקר ראשון מסוגו שנערך השבוע בישראל לגבי היקף צריכת שירותי עריכת דין והשיקולים לבחירת משרד עורכי דין בישראל, עולה כי 60 אחוזים מהנסקרים השיבו כי צרכו שירותי עריכת דין בשלוש השנים האחרוניות וכי המלצה ממכר/חבר/מישהו מוערך, היא זו שהכריעה את הכף בקרב כ-43 אחוזים מהנסקרים, לגבי השיקולים שהשפיעו על בחירת עורך הדין או המשרד.

נתוני המחקר שהוזמן על ידי חברת די.סי.אם ייעוץ ופיתוח עסקי בע"מ המתמחה במתן ייעוץ וליווי עסקי למשרדי עורכי דין מראים כי 60.1% מכלל המשתתפים במחקר והמהווים מדגם לכלל האוכלוסייה הבוגרת השתמשו בשירותי עו"ד בשלוש השנים האחרונות. 35.7% השתמשו פעם או פעמיים בשנים אלו, 10.2% השתמשו 3-5 פעמים והשאר בין 6-10 פעמים ויותר.

בעשרת החודשים של שנת 2021 נרשמה עליה גדולה בשימוש בשירותים של עורכי דין בעיקר בתחומי הנדל"ן – עקב הגידול הרב במספר עסקאות המכר של דירות, דיני המשפחה, דיני עבודה, היי טק, חדלות פירעון ופלילי (בעיקר הטרדות ועבירות מיניות).

רוב הפניות (88.7%) לעורכי דין התבצעו ע"י אנשים בעניינים פרטיים ומיעוטן (11.3%) בשם חברות, עסקים או ארגונים שונים.

מהמחקר עולה כי השיקול העיקרי בבחירת עו"ד הוא כאמור המלצה ממכר/חבר/מישהו (42.7% אחוזים), במקום השני (כ-27 אחוזים) עומד השיקול של עלות השירות ובמקום השלישי (כ-21 אחוזים) שיקול ההתמחות של העו"ד בתחום הספציפי. הכרות אישית מופיעה רק במקום הרביעי עם 16.7%. נתון זה עשוי להפתיע רבים שסוברים כי זהו גורם כבד משקל משמעותי יותר.

במקום החמישי נמצא השיקול של המקצועיות של העו"ד (14.2%) ואחריו המוניטין (13%). כאן ראוי לציין כי לא בטוח כלל אם המרואיינים יודעים לעשות אבחנה בין שניהם.

אולי מפתיע, אך הנתונים של המחקר המראים כי לפרמטרים של אמינות, יחס אישי, מיתוג, מיקום המשרד וזמינות העו"ד יש משקל יחסית נמוך בבחירה (בין 2.4% ל-6.1%).

הישראלים הם "צרכנים כבדים" של שירותים משפטיים

מנכ"ל די.סי.אם בע"מ מתי דה-קסטרו מציין כי מאחר וזהו מחקר ראשון מסוגו אין אפשרות להשוות את הנתונים לשנים קודמות אבל מהנתונים עולה כי אין ספק שהישראלים הם צרכנים "כבדים" של שירותים משפטיים.

דה-קסטרו מוסיף כי מהניסיון המקצועי של החברה ב-12 השנים האחרונות ביעוץ וליווי עסקי למשרדי עורכי דין קטנים ובינוניים, אפשר לומר בביטחון שניכרת מגמת עליה משמעותית בצריכת שירותים משפטיים בשנים האחרונות בישראל. הוא מוסיף כי "פתיל הסבלנות" של האנשים בישראל הולך ומתקצר עם השנים עובדה שתורמת אף היא לעליה במספר הפניות לעורכי דין על מנת שיפתרו עבורם את הבעיה שלהם.

לגבי הנתון לפיו הנסקרים מעניקים משקל נמוך למיתוג, מציין דה-קסטרו כי המציאות היא שפעמים מייחסים לעו"ד מקצועיות גבוהה בעוד שדעה זו נקבעה למעשה בשל המיתוג הגבוה של אותו עו"ד.

משתתפי המחקר התבקשו לציין מבין רשימת שיקולים שהוצגה בפניהם ושלא כללה "המלצה", את אלו שמשפיעים עליהם ביותר בבחירת עו"ד או משרד עורכי דין. מתוך הרשימה הזו מקצועיות המשרד והתמחותו הספציפית בתחום הבעיה המשפטית הופיע במקום הראשון וקיבל 37.8%. יחס אישי מצד העו"ד המטפל וצוות המשרד הופיע במקום השני עם 14.2%. עלות הטיפול המשפטי הופיע במקום השלישי עם 12.2%. ניסיון קודם בעבודה עם המשרד הופיע במקום הרביעי עם 11%. פתיחות/גילוי לב/כנות מצד העו"ד המטפל הופיע במקום החמישי עם 5.7%.

שיקולים נוספים ובהם מהירות תגובה, שיתוף הלקוח בבניית האסטרטגיה, קדמה טכנולוגית וגודל המשרד קיבלו אחוזים בודדים בלבד.

הופעתו של שיקול המקצועיות וההתמחות הספציפית בתחום, ממוקמים במקום הראשון ובהפרש ניכר משיקולי יחס אישי ועלות הטיפול המשפטי אצל רוב המשיבים. דה קסטרו: "העובדה כי משתתפי המחקר ציינו את העלות של הטיפול המשפטי רק במקום השלישי מעידה כי ישנה נכונות לשלם יותר לעו"ד בעל מקצועיות ומומחיות בתחומו".

מבחינת הבחירות של המשתתפים במחקר לפי מגדר, עולה כי שיקול בחירת עו"ד על פי המלצה אצל נשים גבוה מעט יותר מאשר אצל גברים (46.5% אצל נשים לעומת 39.4% אצל גברים) ולעומת זאת שיקול העלות אצל גברים גבוה יותר מאשר אצל נשים (30.3% אצל גברים ו-23.7% אצל נשים)

נתוני רמת ההשכלה של העונים לשאלון המחקר עשויים להצביע על כך שמירב הפניות לעורכי דין מתבצעות ע"י בעלי השכלה אקדמית וככל שיורת רמת ההשכלה מספר הפניות יורד.

המחקר בוצע ע"י מכון מרקטסט המפעיל את מדד מרקטסט, מדד לאומי ומבצעת מחקרי שוק עבור הארגונים המובילים במשק.