פסק דין תקדימי: 'עמיגור' לא תוכל למנוע מתושב אשדוד לרכוש דירה ששוויה 1.2 מיליון שקלים ב-300 אלף שקל בלבד – למרות שבעבר הייתה בבעלותו דירה
1 min read
Image by Pixabay
את העתירה הגיש תושב אשדוד הזכאי לדיור ציבורי, נגד משרד השיכון וחברת הדיור הציבור 'עמיגור', באמצעות עורך הדין גיא בית און.
על פי העתירה, האיש (80) מתגורר בדירת 'עמיגור' כחלק מהתמיכה בחסרי יכולת במסגרת חוקי הדיור ציבורי. על פי העתירה הדייר שילם שכר דירה מוזל לאור הכנסתו הנמוכה וזאת לאורך שנים, אך לאחרונה קיבל הודעה מ'עמיגור' ובה התבשר על עלייה משמעותית בשכר הדירה שהוא נדרש לשלם – מ-200 שקלים ל-2,600 שקלים בחודש. הסיבה: ב'עמיגור' גילו שבעבר הייתה בבעלותו של אותו דייר דירה בקרית מוצקין.
לדברי עו"ד גיא בית און, אכן קיים סעיף בהוראות משרד הבינוי והשיכון השולל הטבות בשכר דירה מדיירים שבעברם היו בעלי נכסים החל מינואר 2,000, אך זאת תחת סייג משמעותי: כל עוד ערך הדירה נופל מ-350 אלף שקלים – מגיעות לאותם דיירים מלוא ההטבות להן זכאים מעוטי יכולת אחרים.
היות ודירתו של הדייר בעבר נפלה בערכה מ-350 אלף שקלים, פנה עו"ד גיא בית און אל חברת 'עמיגור' ולמשרד הבינוי והשיכון בשלוש בקשות שונות: להכיר בדייר כבעל דירה יחידה, להמשיך לאפשר לדייר שכר דירה מוזל, ולהתיר לו לרכוש את דירת המגורים שלו באשדוד בהנחה המשמעותית אותה מאפשר חוק הדיור הציבורי.
משרד הבינוי והשיכון אכן הסכים להוציא לדייר תעודת זכאות לרכישת הדירה, אך סירב להעניק לו הנחה בשיעור של 70%-80% מערכה, כפי שמאפשר חוק הדיור הציבורי. תחת זאת הציעו במשרד השיכון לדייר לרכוש את הדירה בהנחה בשיעור של 30% בלבד. על פי עמדת משרד השיכון, היות ולדייר הייתה בעבר דירה בבעלותו – הזכות לרכוש דירה בהנחה מקסימלית לא תקפה לגביו.
כך לא נותרה בידי עו"ד בית און ברירה אלא להגיש עתירה מנהלתית, בשמו של הדייר נגד 'עמיגור' ונגד משרד הבינוי והשיכון לביהמ"ש לעניינים מנהליים בבאר שבע.
עו"ד בית און הפנה בעתירתו את הנתבעים להחלטת הממשלה לעניין שינוי הכללים הקיימים לשכר דירה בדיור הציבורי, הקובעת דמי שכירות מינימליים לדיירים שמשכורתם נמוכה מסכום סף המס, גם אם הייתה דירה בבעלותם בשווי של מתחת ל-350,000 שקלים כמופיע בחוק הדיור הציבורי זכויות רכישה.
על טענה זו השיבו נציגי חברת עמיגור ש"החלטת הממשלה מתייחסת לשינוי כללים, היא לא משנה את כל הכללים. מדובר בהחלטת ממשלה, לא בחוק. אם הייתה לדייר דירה ששוויה מעל 350,000 שקלים, לא הייתה לו כלל זכאות. אם יש לו דירה ששווה מתחת ל-350,000 שקלים, הזכאות שלו להנחה נמוכה יותר. החלטת הממשלה התייחסה לכללים בתוך הכללים החדשים, היא לא שינתה את כל הכללים של הדיור הציבורי".
כבוד השופט שלמה פרידלנדר שדן בתיק קיבל את העתירה, וקבע כי אמנם בעלות של דירה בתקופה הרלוונטית עשויה לשלול זכאות להנחה, חרף רמת הכנסה נמוכה מסף המס, אך מהגדרת המושג "זכאי" בחוק הדיור הציבורי, עולה כי הזכאות לא תקופח ע"י בעלות על דירה, אם שווי הדירה פחות מ-350,000 שקלים.
"העותר נהג לשלם שכר דירה מוזל לאור הכנסתו הנמוכה מסף המס", קבע השופט. "מכיוון שהגדרת זכאי בחוק הדיור הציבורי לעניין זכויות רכישה ממעטת דירה בשווי פחות מ-350,000 שקלים מהבעלות על דירה השוללת את הזכאות – הרי שלמעשה לא היה בגילוי האמור משום צידוק לפגוע בזכאותו של העותר הן לשכר הדירה המוזל, והן לרכישה מוזלת של הדירה".
כבוד השופט פרידלנדר הסביר, כי הגדרת הזכאות בחוק אינה יוצרת דירוג בין בעלות על דירה יקרה יותר, בעלות על דירה זולה יותר והעדר דירה בכלל, כתבחין שלפיו מוענקות דרגות שונות של זכאות. הגדרת הזכאות בחוק קובעת קו תיחום בינארי בין מי שהייתה בבעלותו דירה ששוויה מעל 350,000 שקלים לבין כל היתר, והעותר ביניהם. "אלה האחרונים אינם מקפחים את זכאותם להנחות, כפי שהיא נגזרת מהכנסתם", פסק השופט. לפיכך קיבל ביהמ"ש את עתירת הדייר באמצעות עו"ד בית און, והורה ל'עמיגור' ולמשרד הבינוי והשיכון לתת החלטה חדשה בדבר זכאותו של העותר להנחות בשכר הדירה וברכישת הדירה, כמתחייב.
כתוצאה מפסק הדין שהתקבל בימים אלה בבית המשפט לעניינים מנהליים בבאר שבע יקבל הדייר את הזכות לרכוש את הדירה באשדוד, שערכה נאמד ב-1.2 מיליון שקלים, ב-300 אלף שקלים בלבד.
